דרכים למציאת האני העצמי שלך קיימים במאות, מגוון סדנאות ושיטות. אני זוכר שכילד חיכינו לשלב בו נוכל להוציא רישיון על טרקטור בכדי ליישם הלכה למעשה את שיטות ההרגעה העצמית שלנו. הרגעה בשילוב מנוע חזק ונופים מדהימים. רוצה להירגע איתנו?
אני זוכר לפני שנים, כשהדיונה הגדולה של אשדוד עוד נראתה גדולה ומאיימת היינו יוצאים כמה חברים כל שבת ל באזור. זכור לי ריח המנוע המתאמץ בעליה התלולה למרום הדיונה, החצבים בסתיו והחמציצים באביב. זכורה לי אפילו נסיעה ארוכה לאורך הדיונות ועד אשקלון במסגרת טיול הטרקטורונים שלנו. אבל הכי זכור לי הוא הטיול שעשינו לניצנים.
היינו חבורת נערים בני 17, שנה לאחר קבלת הרישיון המיוחל, יצאנו בבוקר שבת לטיול המיוחל, חבורה של 5 טרקטורונים ורוכביהם, יצאנו לא למטרת שובבות כי אם לראות את ישראל שלא הכרנו, ישראל שאפשר להכיר רק דרך גלגלי הטרקטורון. תחילת הטיול הייתה בסימן הירידה דרומה, חוצים את הדיונה הגדולה, ממשיכים לעבר המקום המוכר היום בשם 'ניצן' (אתר הקראווילות) ומשם הישר לכיוון כלא קציעות.
בדרכנו ליד משאבי שדה, עצרנו ליד גשר עתיק, אחד החברים סיפר כי אלו שרידים של גשר מסילת רכבת ישנה שעברה שם בדרכה לסוריה ממצריים, לכו תאמינו שפעם היה כזה דבר, לראות את זה בעניים זה מדהים. המשכנו בנסיעה, מדרימים עוד אל עבר המטרה, חולפים על פני קברו של דויד בן גוריון ומחליטים לחזור. יושבים לארוחת ערב במדרשת בן גוריון משקיפים על הוואדי הגדול שמתחת בעוד אור הדמדומים עולה ומגלה אט אט ירח מלא ממעל.
המשכנו בדרכנו, חושך ואור ירח משתלבים ונמהלים באורות הפנסים, בחושך שומעים את נהמת המנוע, דלק, צריך דלק...
עוצרים בעין עובדת, מתדלקים, החברה קצת עייפים ומחליטים לעלות למצודה הגדולה שלמעלה, הריסותיה נראים בליל ירח מלא כמבצר אימתני, אנו פורשים את שקי השינה ונרדמים כמעט מייד.
הבוקר עולה ואיתו תקווה חדשה, אנשים מחייכים, זה כבר לא משנה מה ילד יום, נראה לי שמכאן המצב רק ישתפר, הנוף, הביחד שבטיול הטרקטורונים עשה לנו טוב, העצים את הנפש ונתן לנו דלק.
אני זוכר את הטיול הזה כאילו הוא רק קרה, לניצנים כבר לא הגענו, חזרנו חזרה הביתה.
יש לפעמים ואתה מרגיש שקיבלת כל כך הרבה ובעצם אתה רק נתת...
|
